דני

קרבה: בן

אמא כלביאה
אכן עברו עפו להם 11 חודשים שאמא לא איתנו
חלל נותר בליבנו ובזמן אותו הקדשתי לאמא בכל יום. אותם שעות נשארו מיותמות.
אמא הגנה על ילדיה בכל הזדמנות ולא משנה איך מתי ולמה ועל כך יעידו כלותיה נכדיה אשר העזו לדבר סרה בילדיה
זוכר אני כתלמיד בכיתה די מופרעת שבה נדרשנו לעיתים תכופות להביא את ההורים בשל מעשה הקונדס שלנו בבית הספר אני תמיד העדפתי להביא את אמא כי ידעתי שיש לי גב .
כל פעם שהמנהל גער בנו וסיפר לאמא על ההשתוללות שלנו בבית הספר אמא הקשיבה בסבלנות ולבסוף תקפה את המוסד והצדיקה אותי..(אפילו טרחה להגיד כי הספרים שלי תמיד עטופים. מה הקשר לא יודע). נכון שכלפי חוץ הגנה אבל את החשבון עשתה איתנו בבית לאחר שעות הלימודים
זאת אמא שלנו שילדיה בראש מעייניה
נוחי אמא על משכבך לאחר שנים רבות של צער כאב וסבל תהיה מנוחתך עדן

מוזמנים לשתף

כתיבת תגובה