משה
קרבה: הבן
- ינואר 14, 2019
- 8:06 pm
- 3 תגובות
את בר המצוה שלי עשיתי בחצר מאחורי הבית כמו כל אחיי הגדולים.
כמובן שעל נקיון החצר ועל סידור השולחנות ועל התקנת המנורות הצבעוניות והבמה של הלהקה המרוקאית ניצח וסידר אבא ודאג שהכל יהיה מושלם.
אבל על האוכל והעוגות והארוח כיד המלך , אמא לא נתנה לאף אחד לנגוע ולא לדרוך במטבח .אני כילד עוד זוכר שאמא מלבד ההכנות לבר מצווה גם הכינה את שבת החתן. עוד אמא דאגה שלאחר הארוע כל אורח שהיה בשבת חתן יצא מהבית עם שקית ובה מטעמים ועוגות משבת.
אם חלילה היינו מנסים לומר לה ואו לשכנע אותה גם בארועים שהיו לאחר מכן והינו אומרים לה “אמא במקום לבשל ולעמול קשה , אולי נזמין קייטרינג ?” התגובה של אמא היתה “לא יהיה” זאת היתה אמא.
לתת הכל לילדים גם כשלא היה תמיד הרגשנו שלא חסר כלום .כי היא חינכה אותנו ל “איזו עשיר השמח בחלקו”
אמא תהיה נשמתך צרורה בגן עדןאוהב מאוד ומתגעגע מאוד
לפוסט הזה יש 3 תגובות
ממש מרגש לקרוא
אני יכול לכתוב עליה ברצף מבלי להפסיק.
אני כותב עליה ורואה אותה מול עיניי וכל סיפור אני רואה אותה כמו שנראיתה באותה תקופה שהתאימה לסיפור.
אין ספק שקראתי כאן דברים שלא ידעתי ולא שמעתי אף פעם..