שי
קרבה: הבעל של הנכדה כרמית
- ינואר 14, 2019
- 10:07 pm
- תגובה אחת
הזכרון הכי חקוק לי מהסבתא המדהימה הזאת.
זה היה בשבע ברכות שעשינו לטליה ומתן..
היתה אוירה כיפית ושמחה וכנראה ששתיתי יותר מידיי,כטוב ליבי ביין חיבקתי ונישקתי את סבתא ללא סוף,סבתא שכמובן הבינה שאני שיכור והחזירה באהבה בתוספת משפטים מצחיקים.
מה שנקרא ״נכנס יין יצא סוד״ גם שזה לא היה ממש סוד כי אהבתי לסבתא היתה ידועה..
ויש לי עוד סיפור..
זה היה בליל הושענא רבא שלמדנו אצל סבתא,במהלך הלילה סבתא דאגה לנו לנשנושים ושתיה..
כל הלילה המעשנים שבנינו איפרו לתוך פחית רדבול..
כשפנינו את הפחיות סבתא רצתה לטעום מהרדבול ובטעות טעמה מהפחית עם האפר ואמרה:
״וואי איזה מגעיל דק מזרוב דרדבול״(הציטוט במלואו)
כמובן שצחקנו ולא ויתרנו על העוף והפשטדה.
לפוסט הזה יש תגובה אחת
העוף והפשטידה היו (וישארו) מסורת ארוכת שנים…
השעה ההזויה (4 לפנות בוקר) מעולם לא עצרה מבעדינו.