משה
קרבה: בן
- ינואר 15, 2019
- 10:36 pm
- 2 תגובות
אמא
כבר מלאו להן 11 חודשים שאת אינך איתנו.
הגוף אינו איתנו אבל הנשמה והזכרון לא עוזב אותי לרגע.
דמותך ואישיותך מלווה אותי ברוב שעות היום, אם זה בעבודה ואם זה בדרך הביתה ואם כשאני יושב בבית.
בחלק מן הדברים אני אף מחקה אותך.
אני משתדל להיות כמעט כל יום בבית , כן אצלך בבית , אני יושב וחושב ונזכר שכשהייתי בא אליך הביתה (כל יום אחרי שעות העבודה ולפני שאני הולך אליי הביתה) איך היית מכינה לי את הסנדוויץ׳ עם החצילים והמטבוחה ועוד ועוד ועוד.
אמא
היום ערב אזכרתך 11 חודשים לפטירתך , באו הרבה אנשים מוכירי זיכרך לכבד את זיכרך , היו תפילות ודברי תורה לעילוי נשמתך, מצד אחד שמחתי לראות את כל האנשים שבאו לכבד ומצד שני העצב והזכרון והחוסר קיננו בתוכי ,
אמא
ידעתי שסבלת.
ידעתי שמה שעברת לא נתן חשק להמשיך לחיות.
ידעתי שהתגעגעת לאבא.
ידעתי שכך אי אפשר לנהל חיים סבירים.
ובכל זאת רציתי אותך בשבילי ובשבילנו עוד קצת לספוג וללמוד ממך עוד קצת.
אני רוצה לומר לך אמא שמיום פטירתך השתנו בי הרבה דברים ולא אפרט את זה כאן ואת בטח שם למעלה יודעת ורואה.
אמא
אני מבטיח שזיכרך לא ישכח עד יום שבו אעצום את עיניי ואצטרף לחבורה הענקית והאהובה שאני כל כך אוהב וכל כך מתגעגע שם למעלה.
אמא , אוהב ומתגעגע מאוד
לפוסט הזה יש 2 תגובות
היה לי מאוד קשה אתמול באזכרה,כל מה שנאמר זה כל כך היא.
אני זוכרת שאבא שלי גם קודם כל לסבתא ואחכ הביתה ולשאר העניינים..
כיבוד הורים שראוי להערצה.
משה,התמונה מהתקופה האחרונה?התמונה ממש צובטת
זו תמונה שאני צילמתי את סבתא עם הטלפון.
תמונה עם המון עומק
תמונה שאומרת הכל.
תמונה עוד הרבה לפני שאבא נפטר ואולי לפני שחלה.