משה

טו׳ בשבט
בטו בשבט נהגנו אני ומשפחתי בכל שנה ללכת לאמא עם הפרות היבשים ולברך ולהיות עם אמא בחג הזה.
השנה זה חהיה מאוד חסר לי.
השנה לא תהיה כבכל שנה כשהשולחן בבית אמא מלא בצלחות בפרות יבשים מכל הסוגים ומכל המינים והשתדלנו שיהיו הרבה.
השנה כשאברך על הפרות היבשים , אמא תהיה מול עיניי כמו בכל יום מאז שהיא איננה איתנו.
אמא , כנשב סביב השולחן היום (ערב טו בשבט) בטח תשרור דממה ואני בטח אסתכל ימינה ושמאלה אולי את יושבת באחד מצדדי ומחכה שאברך שהחיינו על פרי חדש כמו שהקפדת כשישבנו יחד בכל שנה.
את בטח לא תיהי איתנו פיזית ובטח הכסא שלך יהיה ריק , אבת ברוח בנשמה ובזכרון את איתנו בטו בשבט הזה וגם בבאים אחריו.
אוהב ומתגעגע.