משה

אמא
את זוכרת את אפיק הקטנה עם האוברול הכתום והכובע הכתום ? היית אומרת לי כמה היא מכוערת ולא יפה בגלל עין הרע.
אמא ביום שני שעבר הייתה החינה שלה ומחר ביום ראשון היא מתחתנת.
את חסרה לנו חסרה לי .
אני בטוח שאם היית כאן היום , שוב היית אומרת לי בלשון המליצית שלך ,
“ככככככככ כמה היא מכוערת וכמה היא לא יפה” כשהכוונה הפוכה .
אמא אני יודע ובטוח שאת ואבאב והאחים שאיתכם שם למעלה תבואו לחגוג את שמחתינו ולהיות איתנו.
מחר בע”ה בבוקר אבוא אליכם אשים הזמנות לחתונה ואדליק נרות לעילוי נשמתכם .
אמא , כמו שאת רואה מלמעלה , אני קרוב בלהגשים חלום ולסגור מעגל ובע”ה אני אעבור לגור בבית שגידלת אותי בו , בבית שעיצב את החיים שלי.
בבית שאת חית בו עד שהחזרת את נשמתך לבורא והצטרפת לאהובים שלך.
אמא עוד אכתוב כאן או אצלי במחברת על המעבר ועל הבית שבו אני הולך לגור
אוהב ומתגעגע