משה

אמא
לפני ארבע שנים בפורים ישבנו שבעה כשנפטרת .
מאז הפורים שונה ,
אין את הברקוקש שהייתי לוקח אחרי תפילת שחרית והייתי מחלק לכולם את המנה הקבוע .
אין את הלחם שהיית אופה עם הביצה בפנים.
אין את הסעודת מצווה שהיינו עושים אצליך בבית .
הנכדים היו מתקבצים עם תחפוסות וגם זה נעלם.
השנה זה צף והרגשתי שבלי הברקוקש , אני לא צולח את החג בכייף .
דיברתי עם אשר אחי היקר וסיפרתי לו על הריק שהשארת והעלינו זכרונות וכמה חסר לי אותו הברקוקש (קוסקוס חלבי עבה) ולמען האמת לא הופתעתי , גם הוא הרגיש כמוני .
והחליט להרים את הכפפה ולהכין ברקוקש ולבוא אליי הביתה.
התחלנו את הבוקר עם ברקוקש ויחד עם זה הדלקנו את המעשנה והכנו את המנגל לכבוד סעודת המצווה ממש ממש כמו שאת היית עושה כל פורים.
אמא יקרה ,
אנחנו בעיצומו של החג , התחפשנו אשר ואני ומעלים זכרונות מתקופה יפה שבא את עשית הכל בשבילנו.
אמא היקרה
בע”ה
את הפורים הבא נעשה אצלך בבית .
מתגעגע לימים שלא יחזרו