משה

אמא יקרה
ביום ראשון , יותר נכון במוצאי שבת הקרוב , יוצא האזכרה של איריס.
כדי לעשות את זה לפי מיטב המסורת ולפי איך שאת היית רוצה , הקדמתי את האזכרה ליום חמישי בערב כדי שביום שישי בבוקר אעלה לבית העלמין.
אמא ממש כמו שאת היית עושה את האזכרות לאבא ולאיריס .
כל יום באזכרה של איריס , אני נזכר ביום שאיריס נפטרה למעשה זה היום שחייך השתנו מאוד.
את השם איריס , לא היית יכולה לבטא לאחר פטירתה .
כשרציתי לקרוא לאוראל בשם איריס , התנגדת ולא היית מוכנה שאעשה זאת.
גם לאיריס לטליה הבת של יהודית , לא היית יכולה לקרוא לה בשמה , היית אומרת לנו “הבת הקטנה של יהודית ” או הבת הגדולה של…..
את כבר לא כאן כדי לערוך את האזכרה לאיריס ולאבא , אבל אני כאן אצלך בבית כדי לעשות זאת וכפי שהיית רוצה ובע”ה , כל עוד אני אוכל ואני חי , גם את יום האזכרה שלך ושל אבא , אמשיך לעשות בדיוק כפי שאת היית עושה ןבדיוק איך שהיית רוצה שיעשו.
אמא יקרה , גם לציון וגם ליהודית אני עושה אזכרה כי כך אני מרגיש שאני צריך לעשות .
מתגעגע מאוד.