משה

היום כב’ מנחם אב
יום קשה , התחיל בשבוע לא פשוט.
יום שעצמת את העיניים לתמיד.
יום שהשארת המון אהובים כואבים ולא מרצון.
ציון אחי היקר.
אני מאמין שכל מה שקורה למטה , אתה רואה .
אמא רואה
אבא רואה
וגם יהודית תהילה ואיריס.
למרות שחלפו להם 6 שנים , אנשים ממשיכים לשאול אותי עליך.
תמונות עולות מהזכרון אם מהפייסבוק ואם סתם כך כשאני עוצם עיניים .
כרמית משתפת אותי ואני אותה .
יום פטירתך יצא יום שישי כך שכל השבוע הייתי צריך לומר קדיש וזה לא פשוט .
זה מזכיר לי את הימים שיינו יושבים לבד ומדברים .
ודיברנו על הכל . על מה שכואב לי ומה שמציק לי ועל מה שכואב לך ומה שמציק לך .
היינו יותר משתי אחים ואתה חסר לי מאוד .
לא פעם אני יושב עם אשר ומזכירים אותך , שולח לו תמונות והוא שולח לי תמונות שלך .
ככל שעוברות השנים , זה לא מקהה את הכאב .
אהההה
שכחתי לספר לך .
הבית של אמא , פעם אמרת לי “בואו לגור בבית של אמא עד שתסתדרו .
כשסיפרתי לך שהקבלן מרמה אותי וכנראה ואולי לא אקבל את הבית , ואתה בנחת ובכנות שאין כדוגמתה אומר לי “בואו לבית של אמא ונבנה עוד חדר ותגורו עד שהעניינים יסתדרו”
אז אני רוצה לספר לך שהיום אני גר בבית של אמא , אבל לא לפרק זמן קצר בע”ה . קניתי את הבית והיום אני גר בו . הבית ממלא אותי ונותן לי המון אנרגיות . לו הייתה כאן היום , בטח הייתה שמח בזה
בע”ה אני רוצה להרוס ולבנות מחדש .
אני חושב שאתה תאהב מאוד את מה שאני רוצה לבנות .
אבל מבטיח שבע”ה כשאסיים לבנות , אכנס לכאן ואספר לך הכל.
אח יקר שלי
אוהב אותך ומתגעגע אליך מאוד.
אולי יום אחד ניפגש , כי יש לי לספר לך עוד המון .
יהיה זכרונך ברוך