משה

קרבה: בן

אבא אמא
אני כותב כאן ברגשות מאוד מעורבים , אני גם מעלה כאן תמונה מאוד קשה מבחינתי וזה רק כי בדמיוני אני מדמיין שזה מה שהייתם רוצים . השתדלתי להגיע בחושך , אחרי שהפועלים כבר הלכו , השתדלתי לבוא ולצלם כמה שיותר מהר ולברוח משם. מחר אמא אני אמור להיות איתם וללוות אותם בסיום ההריסה ובחיזוק הבית של סימי , יש לי לילה שלם לנסות ולעקל את זה .
עם תמונות ההרס אני מנסה לדמיין את התמונות של אחרי הבניה ולנסות לדמיין את החיוך שלך ושל אבא תקווה שזה מה שהייתם הכי רוצים.
בדמיון שלי זה שאתם שמחים שזה אני, ושהבית מתחדש.
אמא אבא
אני מבטיח שאנסה לעשות את זה על הצד הטוב ביותר וכמו שהייתם רוצים .
אמא אבא
כמו בכל שנה אני מבטיח שאמשיך להזכיר אתכם ולתת לכם את הכבוד בדיוק כפי שהייתם רוצים.
הכי אוהב בעולם
והכי מתגעגע
והכי הייתי רוצה לשמוע תגובה מכם גם אם זה באמצעות חלום , מחשבה , דמיון ובכל דרך.

מוזמנים לשתף

כתיבת תגובה